לפני מספר חודשים התקבלתי לעבודה כמזכירה בחברת ביטוח גדולה. במהלך הראיון לא גילית למעסיקי שאני בתחילת ההריון. כשהייתי בחודש השישי פוטרתי מהעבודה עקב ההריון ולא מכל סיבה אחרת. שאלתי היא מהן זכויותיי?

בפסק דין תקדימי אשר ניתן על ידי בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, נקבע כי כאשר מוכח קשר עקיף בין ההריון לפיטורים, גורם הדבר ל"פיטורים בחוסר תום לב", שכן מאחר שהחוק אינו מחייב אישה לדווח למעביד דבר בשלבים הראשונים של ההריון, בעת מועמדותה לעבודה, ממילא נאסר באופן עקיף ממעביד לדרוש מהעובדת את גילוי הריונה בעת קבלתה לעבודה. אין לדרוש ממועמדת לעבודה סטנדרטים גבוהים ומחמירים ממה שדורש החוק. לפיכך, אי גילוי הריון בעת ראיון עבודה, אינו נחשב כהתנהגות שלא בתום לב.

באחרונה תבעתי אחד ממכריי בבית המשפט לתביעות קטנות, על הלוואה שלא החזיר לי. בכתב ההגנה ובמהלך הדיון נקט אותו מכר בלשון בוטה ומעליבה כלפיי, קילל אותי והתבטא בצורה חסרת רסן. האם אני יכול לתבוע אותו גם בתביעת לשון הרע?

אמירה המושמעת באולם בית המשפט במהלך דיון וכן טענות המובאות במסמכי בית דין, עונות על דרישת ה"פירסום" אשר דורש חוק איסור לשון הרע. במקרה זה לא תעמוד לשכן הסורר טענת "אמת דיברתי", או הגנת תום הלב. מנגד, קיימת הגנה, כי פירסום לשון הרע על ידי בעל דין, שנעשה תוך כדי דיון בבית המשפט, לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי. במקרה זה יבדוק בית המשפט האם הדברים מהווים לשון הרע והינם בעלי זיקה להליך המשפטי. נקבע כי במקרים בהם הזדון וההצהרות מאפיינים את הדברים שנאמרו וכאשר התובע בתביעת דיבה פועל בתום לב, תיסוג ההגנה הניתנת לצד להליך המשפטי, ובכך שולל בית המשפט את החסינות הקבועה בחוק ממי שחרג בהתבטאויותיו מכל מידה סבירה.

הנני מורה לנהיגה ועבדתי במשך 11 שנים בבית ספר לנהיגה בעכו. הייתי מורה שכיר בבית הספר, אך גם עצמאי ועבדתי מעט מאוד. כעובד שכיר הייתי מגיע לבית הספר, מעמיד את ריכבי הפרטי בחנייה והייתי עולה על משאית בית הספר לנהיגה ל-10 שעות עבודה לפחות, זאת על פי סידור עבודה שקיבלתי מבעל בית הספר. בשל שעות העבודה הרבות, כמעט שלא יצא לי לעבוד כמורה עצמאי.
שאלתי היא, האם בין בית הספר לביני יש יחסי עובד-מעביד, האם מגיעים לי פיצויים, חופשת הבראה ונסיעות, זאת על פי תלושי השכר שקיבלתי. עליי לציין, כי בעל בית הספר מתחמק ממני ולכן תבעתי אותו בבית הדין לעבודה. מי מבין שנינו צודק?

מסיפורך עולה, כי לכאורה נתקיימו בינך לבין בית הספר לנהיגה יחסי עבודה המזכים אותך בתנאי העסקה המינימליים שציינת ויתכן שגם מעבר לכך, באם קיים הסכם קיבוצי או צו הרחבה רלוונטי. לא ניתן להתעלם מן השאלה, מדוע לא הסדרת את זכויותיך ומעמדך כעובד במשך 11 שנים, וכן עולה שאלת תיאום המס אותו היה עליך לבצע בהתאם. ברור כי מתן תלוש שכר לעובד, מצביעה על קיום יחסי עובד-מעביד. מומלץ להיוועץ בעו"ד הבקיא בתחום דיני העבודה.