שנה עשרים וחמש
גיליון מס' 292
יולי
ראשי חדשות צרכנות נבונה פופוליטיקה בית המשפט מאזני צדק
יחסים וזוגיות
אסטרולוגיה סודוקו
צרכנות אורהל'ה המרכלת נדל"ן ספורט קוראים כותבים לוח הקריות דבר העורך תשבץ

 
אשת עבודה
לא רבים זוכרים, שאת דרכה הפוליטית החלה ח״כ איילת נחמיאס ורבין, כעוזרת הנאמנה של יצחק רבין ז״ל, אלא שחלפו יותר מ-20 שנה מאז חזרה לחיים הפוליטיים, כחברת כנסת מטעם “המחנה הציוני״.

נחמיאס ורבין: לאחר שבמשך שנים, העדיפה לעסוק בתחומי תעשייה ומשפט, החליטה לחזור לזירה הפוליטית כחברת כנסת. תומכת בהרצוג, לא מבינה את התנהלות הממשלה ועוסקת בתחומים שאינם נחשבים ל״סקסיים״, ולכן לא תמיד זוכה בחשיפה שמגיעה לה (צילום יח״צ)



מאת: גל זייד

ח״כ נחמיאס ורבין (47), נשואה לסא״ל (במיל׳) עברי ורבין, ואם ל-3 ילדים, הינה בעלת תואר ראשון במשפטים ותואר שני במשפט מסחרי. במקביל פיתחה קריירה כתעשיינית, ולאחר מותו הפתאומי של אביה, שייסד מפעל למוצרי השקיה, לקחה על כתפיה את המפעל ועמדה בראשו. בבחירות האחרונות נכנסה לכנסת, שם היא משמשת בין השאר כחברה בוועדת כלכלה ובוועדה לזכויות הילד. לפני כשנה זכתה באות הפרלמנטר המצטיין מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה.

בריאיון ל״חדשות הקריות״, מדברת נחמיאס ורבין, על ממשלת נתניהו, אותה היא מכנה במילה “דורסנית״, מסבירה למה לקחה על עצמה כפרוייקט את המאבק באיש העסקים אליעזר פישמן, וחוששת שהקוד האתי החדש במוסדות להשכלה גבוהה, יביא לסתימת פיות 



למעלה מ-20 שנה מאז ששימשה כעוזרת האישית של יצחק רבין ז״ל, החליטה ח״כ איילת נחמיאס ורבין, שהיא בשלה להיכנס לחיים הפוליטיים ולהיות בכנסת, שם היא משמשת בין השאר כחברה בוועדת כלכלה, וועדת הכנסת והוועדה לזכויות הילד. בריאיון ל״חדשות הקריות״, היא מסבירה למה החליטה להילחם נגד איש העסקים, אליעזר פישמן, מדברת על הזילות במעמד הח״כים, טוענת שהממשלה פועלת בצורה דורסנית ומשוכנעת, שרק היפרדות מהפלסטינים תבטיח את עצמאותה של ישראל. “לקח לי המון זמן להגיע לכנסת, אבל הגעתי כדי להישאר״, היא אומרת.

ח״כ נחמיאס ורבין (47), עורכת דין ותעשיינית במקצועה, הנשואה לסא״ל (במיל׳) עברי ורבין, עימו היא מגדלת 3 ילדים, נולדה בשכונת “שפירא״ בתל אביב. סבה וסבתה מצד אביה עלו לארץ ישראל בשנת 33׳ מסלוניקי שביוון, ובת דודתה הינה השחקנית חני נחמיאס. מצד אימה, היא נינתו של מיכאל קרסיק, שהיה אחד משבעת מייסדי נהלל. לח״כ נחמיאס-ורבין, תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני במשפט מסחרי. את הטעימה הראשונה בחיים הפוליטיים, עשתה בתא “אופק״ של האוניברסיטה העברית, ממנו יצאו גם השר אופיר פינס וח״כ איתן כבל.

לאחר שאביה, שניהל מפעל למוצרי השקיה ביבנה, מת באופן פתאומי, היא לקחה על עצמה, יחד עם אחיה, את המפעל על כתפיה, ועם הגיעה לכנסת, נאלצה לסיים שם את תפקידה. למרות שהיא חברת כנסת צעירה וטירונית יחסית, נוהגת נחמיאס-ורבין לומר, כי היא נמצאת בפוליטיקה מאז ראשית שנות ה-90, אז התפקדה למפלגת “העבודה״ והפכה לעוזרת של יצחק רבין ז״ל, בטרם נבחר לראשות הממשלה, ולאחר מכן כיהנה כעוזרת ליועץ המשפטי במשרד ראש הממשלה. לאחר הירצחו של רבין, כיהנה כמנכ״ל עמותת “שלום חבר״, שעסקה בהנצחתו. בשנת 2006 היא זכתה בציון לשבח מראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, על פעילותה הציבורית להטמעת השלכות הרצח וחינוך לסובלנות. במקצועה היא נחשבת למומחית בתחום מימשל תאגידי, ושימשה כדירקטורית במספר חברות מובילות במשק הישראלי.

לקראת הבחירות לכנסת ה-20, התמודדה בפריימריס של מפלגת “העבודה״, על משבצת המקום המשוריין לאישה, הוצבה במקום ה-22 ברשימת המפלגה ונכנסה לכנסת. פרט להיותה חברה בוועדת הכנסת, וועדת הכלכלה והוועדה לזכויות הילד, היא גם חברה בוועדת המשנה לקידום עסקים קטנים ובינוניים, וכן משמשת יו״ר השדולה לקידום התעשייה בישראל, יו״ר השדולה למען המשפחה הישראלית ויו״ר שדולת “כחול-לבן״. לפני כשנה קיבלה את אות הפרלמנטר המצטיין מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה.

הריאיון עם ח״כ נחמיאס-ורבין, התקיים ימים ספורים לפני הפריימריס במפלגת “העבודה״, שייערך ביום ג׳ הקרוב, 4.7 (לאחר מועד סגירת הגיליון), ושבמסגרתו היא תומכת ביצחק הרצוג. “מעבר לחברות שיש בינינו ולנאמנות שהפגין כלפיי, אני סבורה שבפוליטיקה אפשר להצליח רק באמצעות חיבורים, והרצוג השכיל להבין זאת כאשר הביא את ציפי ליבני והקים את ‘המחנה הציוני׳, מה שהביא לנו 24 מנדטים בבחירות האחרונות״, היא מסבירה. “סיבה נוספת לתמיכתי בו, הינה שבשנה שעברה התנגדו רוב חברי המפלגה להיכנס לממשלה בראשות נתניהו, ורבים מהם תקפו את הרצוג. פתאום, עם הזמן, ירד לי האסימון והבנתי שיש כאן מהלך מדיני, לו הרצוג שותף, והוא למעשה היה הדמות היחידה באופוזיציה, שהצליחה לייצר איזושהי תזוזה בזירה המדינית. להערכתי, יהיה סיבוב שני, בו יתמודדו הרצוג ופרץ״.

את מאמינה שחזונו של הרצוג להקים גוש מרכז-שמאל, יכול להתגשם?
בהחלט. להערכתי, זו הדרך היחידה לנצח את נתניהו. אני עורכת שיחות עם מרבית האנשים עליהם אמר הרצוג, כי יצטרפו לגוש, וביניהם משה יעלון ואהוד ברק, וחייבת לומר לך, שביום פקודה הם יגיעו. אני לא אומרת, שיעלון יצטרף למפלגת “העבודה״, אך אם גוש כזה יוקם, הוא בהחלט עשוי להצטרף, ויחד איתו גם רבים נוספים. דבר כזה יכול לייצר מפץ פוליטי. אפילו יאיר לפיד, שבעבר התנגד לגוש כזה, אמר לראשונה לפני כשבועיים, שהבין כי הוא צריך לקום.

את נחשבת לאחת מראשי המאבק בכנסת נגד איש העסקים אליעזר פישמן, הנמצא בדרך להסדר חוב מעורר מחלוקת. מה עומד מאחורי גישתך הלוחמנית?
כמי שמגיעה מהמיגזר העיסקי ושימשה 15 שנה כדירקטורית בחברות ציבוריות וכיהנה כיו״ר המפעל שאבי הקים, אני יודעת בדיוק מה מניע את פישמן. אני עוקבת אחריו מאז שנת 2006 ואומרת חד-משמעית, שהאדם הזה לא מייצג את המיגזר העיסקי, אלא אך ורק עסקנות ללא עסקים. הסדר החוב הוא שערוריה ציבורית, שאת מחירה כולנו נשלם, ובאחרונה ערכנו דיון דחוף בוועדת הכלכלה כדי לבדוק איך ניתן יהיה למנוע מקרים דומים אחרים. הסדר החוב הזה יביא למכה אנושה בכל הקשור לאמון הציבור כלפיי הבנקים והמיגזר העיסקי. האיש הזה הימר בכספי ציבור מבלי למצמץ.אבל פישמן הוא בכלל לא הסיפור כאן. הסיפור האמיתי בו עלינו לעסוק הוא “שומרי הסף״, ובעיקר בנק ישראל והפיקוח על הבנקים. מה שמעניין אותי הוא נגישות הציבור לאשראי ואיך יכול להיות, שאנשי עסקים בעלי הילה ופרסטיז׳ה, מקבלים הלוואות כאלה. מעניין אותי לדעת, האם בנק ישראל ידע, שפישמן פושט רגל ולא הזהיר אף אחד? האם יכול להיות, שהוא העלים עין? דרשתי להקים וועדת חקירה פרלמנטרית, שתבדוק את ההתנהלות הזו.

באלו נושאים נוספים את מתמקדת בכנסת?
אחד הנושאים שהכי מעסיקים אותי הינו עלויות גידול הילדים בישראל. האם ידוע לך, שעד שילד מגיע לגיל 13, הוריו מוציאים עליו כ-600,000 שקל? באחרונה הגשתי הצעת חוק, בה דרשתי לפקח על מחירי הצהרונים. לשמחתי, הדבר קיבל ביטוי בתוכניתו החדשה של שר האוצר, משה כחלון, אם כי עוד עבודה רבה לפנינו. דבר חשוב נוסף בו אני עוסקת, הינו הרצון להביא לחיזוק התעשייה הישראלית. לא ייתכן, שהמדינה זנחה את התעשייה המסורתית, שהינה בעיניי נקודת החוזק של הכלכלה הישראלית. הרי מהתעשייה הזו צמחה החדשנות הישראלית. כבר לא משקיעים בתקציבי מדען ובחינוך טכנולוגי, אין תוכנית רב-שנתית ומפעלים חדשים לא נפתחים.הדבר השלישי בו אני עוסקת בימים אלה, הוא הניסיון להביא לשינוי שיטת המימשל בישראל. לא ייתכן, שיהיו לנו כל כך הרבה מפלגות קטנות. אני סבורה, שאם לא נשוב לשילטון דו-מפלגתי, של שתי מפלגות חזקות, תהיה לנו בעיה קשה מאוד, ואני מנסה לפעול לשינוי המצב באמצעות הכלים שעומדים ברשותי.

עם שר הכלכלה, אלי כהן, ושר האוצר, משה כחלון: חברה בין השאר בוועדת הכלכלה ובוועדה לזכויות הילד, שהינם שני נושאים הקרובים לליבה. כמו כן, עוסקת בקידום התעשייה ומקווה להביא לשינוי שיטת המימשל (צילום יח״צ)

גם את שותפה לדיעה, שיש זילות במעמד הח״כים, ושחלק מחברי הכנסת הנוכחיים אינם ראויים להיות במשכן?
בהחלט. יש כאן בעיה לא פשוטה. להערכתי, הדבר נובע משני דברים עיקריים, שלא היו בעבר. הדבר הראשון הוא הפריימריס, שבעיניי מהווה שיטה שרחוקה מלהיות טובה בכל הקשור לבחירת נציגי הציבור שלנו, וזה נכון גם לגביי המפלגה שלי. הדבר השני שהשתנה, הוא שפתאום יש את כל הרשתות החברתיות, והתקשורת הרבה יותר בולטת ורחבה. כדי להתבלט, לא מעט ח״כים עוסקים בפופוליזם זול. ברמה האישית, אני עוסקת בנושאים רבים שאפשר להגיד, כי הם אינם “סקסיים״, אלא אפורים, מכיוון שהנושאים הללו חשובים מאוד בעיניי.

מה דעתך על הקוד האתי שכתב פרופ׳ אסא כשר, במטרה לשים קץ לפוליטיזציה במוסדות להשכלה גבוהה?
זה נורא בעיניי. מדובר בחוסר הבנה בסיסי לגביי השאלה מהו קוד אתי וניסיון להביא להשלטת פחד. קוד אתי הוא למעשה הרף שאתה מציב לעצמך. אף אחד אחר לא צריך להציב עבורך את הרף הזה. כולנו צריכים לשמור על החוק. האוניברסיטה או המכללה היא שצריכה להציב את הרף לעצמה, אי אפשר להנחית עליך דברים מלמעלה, אלא הדברים צריכים לבוא מלמטה.

מהי השקפתך המדינית ביחס לפלסטינים?
אני בעד היפרדות, מכיוון שרק דבר זה יוכל להבטיח את עצמאות ישראל במשך מאות שנים. המוטו שלי הינו, שביטחון ישראל קודם לכל ושלמות העם קודמת לשלמות הארץ, ובכך אני מתחברת לפילוסופיה של אהוד ברק. הלוואי שהמשא ומתן המדיני יתחדש, אם כי כרגע אני רחוקה מלהיות אופטימית. ברשות הפלסטינית יש הסתה נוראית נגד ישראל, ומה כבר אפשר לומר עליהם, כאשר הם חונכים כיכרות על שם טרוריסטים? מצד שני, כדי להגיע לפיתרון מוסכם, נצטרך בסופו של דבר לדבר עם האוייב. עדיף שאנו ננהל את עצמנו, מאשר שאחרים ינהלו אותנו. ברמה המדינית, ניתן לומר שאני מרכז-שמאל, כלומר בצד הימני של השמאל.

את נמצאת בפוליטיקה מראשית שנות ה-90, אך רק בקדנציה האחרונה החלטת להגיע לכנסת?
עם השנים הגעתי לבשלות ובגרות מנטלית, שמאפשרת לי להיות חברת כנסת הרבה יותר טובה מאשר לפני 10 ו-20 שנה. לפני שנים, לא הייתי מסוגלת להילחם נגד אליעזר פישמן, כפי שאני עושה היום. איני מצטערת לרגע, שלקחתי את הזמן שלי, ובינתיים עסקתי בנושאים חשובים אחרים, כמו תעשייה ומשפטים.

את רואה עצמך ממשיכה עוד שנים בכנסת?
אני מעריכה שכן. בשנה שעברה זכיתי באות הפרלמנטר המצטיין, מה שרק נתן לי עוד יותר מוטיבציה. כאשר קיבלתי את הפרס, אמרתי שזה עלול לגרום לי לחששות, מכיוון שהציפיות ממני יהיו כעת יותר גבוהות, ואני מקווה שאצליח לעמוד בהן.


תגובות:
7: היפרדות מהפלסטינים - עומר
גם נחמיאס מבינה שזו הדרך היחידה לשרוד כאן

6/7/2017    14:15

6: ללא תוכן - אשה איכותית מאוד
נהניתי מאוד לקרוא את הכתבה. עושה רושם שהיא באמת עובדת עבור הציבור, ולא בהכרח בנושאים הפופוליסטים, אלא האפורים, וזה מראה שבאמת איכפת לה. הלוואי שיהיו עוד ח"כים כמוה, שהפירסום פחות חשוב להם

5/7/2017    17:56

5: חברה זאת עורכת דין היא לא פראיירית - דדון
היא עוד תגיע רחוק
לאט לאט ובשקט היא תתפוס עמדה

5/7/2017    16:07

4: תתרגלו - זריף
עמיר פרץ - יו"ר מפלגת העבודה

5/7/2017    14:26

3: אשת עשייה ופעילות שנמצאת בטעות במפלגה מתה - חכים מסורי


5/7/2017    13:30

2: רשמתם אשת עבודה? - שגיס
אז למה היא לא עובדת?
קדימה, להתחיל לעשות רעש כמו מירי רגב

4/7/2017    18:01

1: פעם ראשונה ששמעתי עליה - שי גנות
ומאוד שמחתי לשמוע שיש נשים כמותה במפלגת העבודה. סא"ל, היתה עוזרת של יצחק רבין ז"ל (שאם היה חי הינו במקום אחר לגמרי).
צריכים עוד כח כזה במפלגה

4/7/2017    13:54



שלח תגובה:
שם:

כותרת:

תוכן:




 
כל הזכויות שמורות © חדשות הקריות עיתונות ותקשורת בע"מ
יצירת קשר עם: העורך הראשי  |  מנהלי האתר