שנה עשרים ושבע
גיליון מס' 312
אפריל 2019
ראשי חדשות צרכנות נבונה פופוליטיקה בית המשפט מאזני צדק
יחסים וזוגיות
אסטרולוגיה סודוקו
צרכנות אורהל'ה המרכלת נדל"ן ספורט קוראים כותבים לוח הקריות דבר העורך תשבץ

 


היי כפרות. לכבוד הבחירות שבפתח ולרגל חג הפסח, אורהל׳ה תפצח בבדיחותיים.


נתחיל בבדיחה אקטואלית: מורה בכיתה ה׳, בואו נגיד מקרית מוצקין, שאלה את הילדים במה עוסק אביהם. כמובן שהתקבלו כל התשובות הנפוצות: כבאי, שוטר, עורך דין, רופא, איש מכירות, שרת... רק ילד אחד שישב בסוף הכיתה לא ענה. “ומה איתך?״, שאלה המורה. “אבא שלי רוקד עירום במועדונים של הומואים, ולפעמים אם הם מציעים ממש הרבה כסף, הוא שוכב איתם״. המורה, מזועזעת כולה, שלחה את שאר הילדים לעשות שיעורים, לקחה את הילד לצד ושאלה אותו: “תגיד, זה באמת מה שאבא שלך עושה?״. “מה פתאום״, ענה הילד, “הוא עובד בשביל ביבי נתניהו, אבל התביישתי להגיד את זה מול כל הילדים״.

אחד, בואו נגיד מרוקאי, תובע את אישתו הרומניה בבית המשפט, על כך שנתנה לו מכות רצח. שואל השופט: “אז למה, גבירתי הנכבדה, הרבצת לבעלך?״. “תשמע כבודו״, אומרת הרומניה, “הייתי בעבודה, בעלי התקשר אליי ואמר, בואי הביתה דחוף. טסתי בכבישים כמו לא נורמלית במהירות מופרזת, נכנסתי לדירה ובעלי כבר היה שם. הוא אמר לי, תיכנסי לחדר השינה... נכנסתי. תתפשטי... התפשטתי. תשכבי על המיטה... שכבתי. ואז הבן זונה מחייך ואומר: היום 1 באפריל, חמודה. תתלבשי...״.

>שנה אחרי שגנבו לאלי דוקורסקי, את הסמל ממכונית הסקודה סופרב שלו, פורץ לא נחמד שבר לו את חלון המכונית, פרץ לרכב, חיטט בתא הכפפות, לקח מה שלקח ונתפס ע"י המשטרה. הלו, עם דוקורסקי לא מתעסקים.


מנכ"ל החברה הכלכלית של קרית מוצקין, עידן דוד, יסיים את תפקידו תוך חודשיים, ואל תשאלו מי, מה, למה וכמה. יעזוב וזהו.

>אחרי 28 שנים כחבר מפלגת העבודה, וכחבר מועצת העיר קרית אתא מטעמה ב-15 השנים האחרונות, עזב עו"ד יורם צברי את המפלגה ועבר לתמוך בשר האוצר משה כחלון. לא ניצפו דמעות במפלגת העבודה על לכתו


שבועיים אחרי החתונה, הפסיק אושרי פלג, הג'וניור של האינסטלטור של הקריות, לעשן. עכשיו הוא יכול להתנשק חופשי עם רעייתו בר ברקוביץ'.

מעצבת התכשיטים דליה וולמן, הפכה לסבתא בפעם השנייה, עם הולדת נכדתה קיי, אחות לדין, ילדיה של בתה דנה. בשמחות.

>
פיני סולומון המוצקינאי, יו"ר וועד עובדי מס הכנסה, התעופף עם רעייתו למוסקבה, הסתובב בכיכר האדומה ולא הצליח להיפגש עם ולדימיר פוטין. התנחם בקניית בבושקה.


>זוכרים את הדוגמנית הסלובנית שארקה, שהצטלמה בעבר לרגל חג האהבה, עבור חברת האופנה “מדינה מילאנו״, של המאפרת שלי גפני? אז עכשיו עושים מאמצים להביא אותה לקמפיין נוסף, בו תבקר גם בקריון. למי שהתגעגע ולמי שרוצה לראותה שוב, אורהל׳ה ממהרת לשלוף את התמונה של הדובשניה, עם נשיקות שהוטבעו על גופה משפתיה החושניות של אורהל׳ה. סתתתאם, נראה לכם?



שארקה: נעשים מאמצים להביא אותה לקמפיין נוסף


>בדיחונת: אחד, לא חשוב מאיזו עדה, אתם יודעים מה, בואו נגיד מרוקאי, בא לאישתו ושואל אתה: “אהה ז׳קלין, מה עם ארוחת הערב?״. בלי להתבלבל היא צורחת עליו: “אתה לא מתבייש, פרוספר? אני מנקה, שוטפת, מכבסת, תולה. לך תכין לך לבד ותחשוב שאני לא בבית״. המרוקאי הולך למטבח, מכין ארוחת מלכים, סטייק טוב, צ׳יפס, סלט, אין דברים כאלה. פתאום מגיעה ז׳קלין ואומרת לו: “תגיד, אתה לא מתבייש? מה איתי?״. משיב לה פרוספר: “כפרה, חשבתי שאת לא בבית...״.


איש הפלאפונים מקס חלפין מקרית ביאליק, הפתיע את רעייתו קטיה ליום הולדתה ה-31, במשקפי שמש של הביוקר אצל האופטומיטריסט אדלוביץ'. מ-2,000 שקלים לא נשאר עודף. משקיען שכזה.

>שלוש שנים לאחר שפינק את עצמו עם קוצב לב, בביה"ח בני ציון בחיפה, חגג לעצמו פרופסור רפי ורטהיים, פעם ראש העיר קרית ביאליק, 77 שנות חיוכים בגרמניה. בלי חברים ובלי לקבל מתנות.


קבלו בדיחה ארוכה להפוגה: אחת, בואו נגיד פולניה, התחתנה עם בחור קצת מבוגר. אבל מה, לבחור היה אחלה כלי שבעולם. אחרי כמה שנות נישואין בסיפוק מלא, החזיר הבעל את נשמתו לבורא. למזלה הרב, נותר איברו של בעלה זקוף כתורן. החליטה הפולניה לקבור את בעלה בחצר, אך את איברו השאירה בחוץ, כדי שתוכל להמשיך ולהתענג על מתנת האל של בעלה המנוח. וכך היה. מדי ערב עם רדת החשיכה היתה יורדת לגינה, מורידה את תחתוניה ומשתגלת עם האיבר המבצבץ. יום אחד שמע אחד השכנים קולות מוזרים בוקעים מכיוון הגינה, הגיע למקום וראה את שכנתו המשתגלת. לאחר שעזבה את המקום, ראה במה מדובר וחשב לעצמו: “מדוע שהמת ייהנה ולא אני?״. למחרת בערב, לפני ירידתה של השכנה לחצר, הוציא השכן את גופת הבעל מן הקבר ונשכב במקומו כשאיברו מבצבץ. לאחר מספר דקות הגיעה האישה ומבלי לבדוק, הורידה את תחתוניה ושגול השתגלה עם האיבר, כמינהגה מימים ימימה. כשהבין שהצלחתו מסחררת, החליט השכן לבצע את החילופין גם למחרת וגם ביום שלאחר מכן... ככה במשך תקופה ארוכה, עד שיום אחד, אחרי שהלה נשכב בקבר ורק איברו מבצבץ, ירדה האישה לחצר עם סכין. תפסה את האיבר בידה, הניפה את הסכין ופלטה: “נו יקירי, אין ברירה... עוברים דירה״.

 
כל הזכויות שמורות © חדשות הקריות עיתונות ותקשורת בע"מ
יצירת קשר עם: העורך הראשי  |  מנהלי האתר